פרידה מרבקה שפירא זל' ריבקוש,כן כך קראתי לך,את הלכת ומשהוא ממני הולך איתך.במשך 45 שנים היינו חברות נפש. פיזית החיים הרחיקו ביננו אבל ריגשית היינו מאד קרובות.כל מפגש היה שמחה גדולה. כבר בהתחלת הכרותנו ראיתי את החריצות שלך,את הנאמנות שלך,מוכנה להקשיב,מוכנה ללמוד.אשה מציאותית של עם רגליים נטועות חזק בקרקע,נלחמת כלביאה לקדם את המשפחה שלה. 16 שנים טיפלת בבעלך יוסף שפירא ז''ל בדרך אצילה ומכובדת.ובמשך שנים של אלמנות לא היפסקת לדבר על הגעגועים ליוסף על מסירותו ומעלותיו. כל כך הערכתי את שמחת החיים שלך.את האהבה שלך לאנשים ,לפרחים לשירים. זכית לנחת מהילדים והנכדים.זכית לקחת אותם להולנד להכיר שורשים,כמה שמחת על חתונת הנכדה. הכל קרה כל כך מהר ולא צפוי.את הלכת ריבקוש ולקחת איתך חלק ממני,אבל את נשארת כולך עמוק בליבי. היי שלום רבקה.