אחד מאנשי ירושלים של פעם ואחת הדמויות המעניינות שכנראה רובנו לא שמענו עליה, הוא ר' נחום וייספיש (בהרן).
הוריו היו שילוב מעניין. אביו היה ר' דוד בהרן, אחד מקנאי הישוב הישן של תחילת המאה ה20, ואמו הרבנית שרה שלזינגר, בתו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר שהיה חרדי ציוני.
כשהגיע לפרקו, התחתן עם ציפורה רחל, ביתו של חיים דב קנטור, אחד מאיכרי המושבה שפיה שבצפון
בן המשפחה החרדית בירושלים, עבר עם אשתו אל המושבה החקלאית ציונית, והחל לגדל שם מטעים, תבואה וגם משק חלב וגבינות, כל זאת בזמן ששילב את לימוד התורה.
כשהרב קוק, יחד עם הרב זוננפלד ורבנים נוספים יצאו למסע קירוב לבבות במושבות ברחבי הארץ, הם הגיעו למושבה שפיה. הם הופתעו לגלות מולם בין דמויות האיכרים חסיד לבוש בלבוש ירושלמי מלא כולל שטריימל.
בחודש תמוז 1938, ובאופן סמלי בשנה העברית תרצ"ח, בזמן שהפורעים הערבים השתוללו במהלך המרד הערבי הגדול, עשה את דרכו ר' נחום עם כדי חלב בין המושבה לבין הכפר פורדייס שם היו חלק מעסקי החלב שלו. מחבלים ארבו לו, ירו בו ורצחו אותו.
כדי החלב הושארו במקום כעדות מדממת, ואף ערביי האיזור שתפסו אותו כאדם קדוש נזהרו מלגעת בהם במשך ימים ארוכים.
ההלוויה שהחלה במושבה שפיה, המשיכה דרך זכרון יעקב ובנימינה, כשבכל מקום נעצר מסע הלוויה להספדים של התושבים המקומיים. בירושלים הסתיים המסע בהר הזיתים, וראש המושבה שפיה סיים במילים הבאנו לך ירושלים, גיבור. גיבור הלאום והדת.
ר' נחום וייספיש, איש של ספרא וסייפא, חקלאות וציונות
עד כאן להיום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה
מציג פריט: - מתוך 2
משפחת רקובסקי מנוחה וברוך
קרא עוד
קרדיטים: סיפר בנם נחום רקובסקי
סיפורו של נחום וייספיש חסיד חקלאי בשפיה שנרצח ע"י פורעים ערבים.נחום וייספיש הוא אבא של מנוחה רקובסקי וסבא של לאה שביט
קרא עוד
קרדיטים: שושי ויכטר ששלחה את הכתבה של מורה הדרך אביתר ליכטמן שכותב על דמויות מורשת ומופת בהכרת הארץ
הוריו היו שילוב מעניין. אביו היה ר' דוד בהרן, אחד מקנאי הישוב הישן של תחילת המאה ה20, ואמו הרבנית שרה שלזינגר, בתו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר שהיה חרדי ציוני.
כשהגיע לפרקו, התחתן עם ציפורה רחל, ביתו של חיים דב קנטור, אחד מאיכרי המושבה שפיה שבצפון
בן המשפחה החרדית בירושלים, עבר עם אשתו אל המושבה החקלאית ציונית, והחל לגדל שם מטעים, תבואה וגם משק חלב וגבינות, כל זאת בזמן ששילב את לימוד התורה.
כשהרב קוק, יחד עם הרב זוננפלד ורבנים נוספים יצאו למסע קירוב לבבות במושבות ברחבי הארץ, הם הגיעו למושבה שפיה. הם הופתעו לגלות מולם בין דמויות האיכרים חסיד לבוש בלבוש ירושלמי מלא כולל שטריימל.
בחודש תמוז 1938, ובאופן סמלי בשנה העברית תרצ"ח, בזמן שהפורעים הערבים השתוללו במהלך המרד הערבי הגדול, עשה את דרכו ר' נחום עם כדי חלב בין המושבה לבין הכפר פורדייס שם היו חלק מעסקי החלב שלו. מחבלים ארבו לו, ירו בו ורצחו אותו.
כדי החלב הושארו במקום כעדות מדממת, ואף ערביי האיזור שתפסו אותו כאדם קדוש נזהרו מלגעת בהם במשך ימים ארוכים.
ההלוויה שהחלה במושבה שפיה, המשיכה דרך זכרון יעקב ובנימינה, כשבכל מקום נעצר מסע הלוויה להספדים של התושבים המקומיים. בירושלים הסתיים המסע בהר הזיתים, וראש המושבה שפיה סיים במילים הבאנו לך ירושלים, גיבור. גיבור הלאום והדת.
ר' נחום וייספיש, איש של ספרא וסייפא, חקלאות וציונות
עד כאן להיום, אביתר ליכטמן, מורה דרך ומרצה